הגבולות החבויים של האינטרנט
איכות תוכן מדעי מקוון ב-21 שפות שונות בתוצאות המובילות במנוע החיפוש של Google
תקציר:
מידע מדעי איכותי חיוני לצרכי חינוך וקבלת החלטות מושכלת בנושאים בעלי בסיס מדעי. בימינו, מקור המידע המרכזי בנושאי מדע הוא האינטרנט. פערים סוציו-דמוגרפיים בגישה וביכולת השימוש במידע זה, הוגדרו כ"פער דיגיטלי", וכחלק ממנו "הפער השפתי": הגבלת הגישה למידע דיגיטלי בשל חסם שפתי, הנובע מהיצע המידע הרחב בשפה האנגלית, ביחס למידע מהמוצע בשפות אחרות. למרות מרכזיותו של האינטרנט כמקור מידע מדעי, כמעט ואין מחקרים השוואתיים, שבחנו את איכות המידע המדעי המוצע בו. השערת המחקר המנחה מחקר זה היא כי ההבדלים בהיצע המידע יבואו לידי ביטוי גם באיכותו של המידע המקוון הזמין לציבור בשפות שונות, ומטרתו לאפיין הבדלים באיכות המידע המדעי המתקבל במנוע החיפוש של Google בשלושה מימדי איכות מידע: תוכן המידע, ייצוג המידע והקשר המידע.
נבחרו 30 שאילתות חיפוש בשלוש קטגוריות מידע מדעי שונות: מידע מדעי קאנוני (למשל: מערכת השמש), תגליות מדעיות וטכנולוגיות (למשל: CRISPR) ומידע סוציו-מדעי (למשל: משבר האקלים). השאילתות מייצגות תחומי עניין הרלוונטיים לאוכלוסיות שונות ברחבי העולם ותורגמו ל – 21 שפות. ניתוח תוכן כמותני בוצע ל – 3320 תוצאות שהתקבלו מחיפוש ב – Google והן הוערכו על ידי דוברי השפות השונות באמצעות ספר קידוד משותף.
השפה האנגלית, זכתה לציונים ממוצעים במרבית הקריטריונים ולכן, אינה איכותית יותר משפות אחרות. גם השפה העברית, זכתה לרוב לציונים ממוצעים. השפה הערבית זכתה לציונים נמוכים במרבית הקריטריונים, המעידים שהמידע הזמין בה פחות איכותי בהשוואה לשפות האחרות. 20% מהתוצאות ברוסית סווהילית, הינדי ואפריקנס, ו – 45% מהתוצאות בזולו היו לא רלוונטיות מבחינה מדעית. השפה האנגלית בלטה ברלוונטיות המדעית של התוצאות שהתקבלו בה.
התוצאות שדורגו ראשונות אינן בהכרח האיכותיות ביותר. בנוסף, לא נמצא קשר בין ציוני איכות גבוהים למהימנות גבוהה של מקור המידע.
לסיכום, קיימים פערים בין השפות, אולם מרביתם ניתנים לתיקון כיוון שהמידע כבר קיים בשפות אחרות. לצד זאת, הממצאים מחדדים את הצורך בהקניית מיומנויות אורייניות של הערכת איכות מידע וחיפוש מידע מדעי.
על המרצה:
רוני, בוגרת תואר ראשון בהנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, בטכניון ותואר שני בביוכימיה ומדעי המזון באוניברסיטה העברית. לומדת לתואר שני נוסף בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה, תכנית "מבטים" במסלול להוראת הכימיה וסטודנטית מחקר בהנחייתה של פרופ' אילת ברעם-צברי.
