תקציר:
במהלך העשור האחרון נעשו מאמצים לקדם הוראה מעודדת חשיבה ואוריינות מתמטית בישראל. פרקטיקות הוראה אשר מעודדות חשיבה והשתתפות חקירתית, כוללות קידום הסמכות של התלמידים באמצעות דיונים עשירים בכיתה, שבהם התלמידים מעלים רעיונות מתמטיים והמורה, וגם תלמידים אחרים, דנים ברעיונות אלו. למרות חשיבותן של פרקטיקות אלו, מחקרים קודמים הראו שמורים מסוימים מתקשים יותר ממורים אחרים ביישומן בכיתה. בישראל בפרט, ידוע שהכיתות הערביות ממוקדות מורה יותר מאשר הכיתות היהודיות, דבר הנובע מהבדלים תרבותיים של האוכלוסיות. מטרת מחקר זה הייתה העמקת ההבנה בתהליך למידת מורים ערבים של פרקטיקות הוראה חקירתית, בנוסף לבחינת תוצאות השתתפותם בקהילות מקצועיות לומדות של פרוייקט מחשב"ה.
פרויקט מחשב"ה (מהלכים מעודדי חשיבה בהוראת מתמטיקה) כולל קהילות מורים דוברות עברית ודוברות ערבית. במחקר התמקדתי בקהילות דוברות הערבית. המחקר הינו מחקר משולב שכלל שלושה תת-מחקרים. המחקר הכמותי בחן הבדלים באמונות מורים ובדיווח על פרקטיקות בתחילת ובסוף ההשתלמות, והשווה את האמונות והפרקטיקות המדווחות בין מורים ערבים ויהודים. מחקר זה מצא הבדלים מועטים בין המורים הערבים והיהודים, אך ההבדלים שנמצאו הראו על נטייה מסוימת של המורים הערבים להחזיק באמונות התואמות הוראה ממוקדת מורה יותר מעמיתיהם היהודים. מטרת שני תת-המחקרים האיכותניים הייתה העמקת ההבנה לתהליך שבו מורים ערבים לומדים את עקרונות מחשב"ה ומאמצים עקרונות אלו בקהילותיהם. מחקרים אלו התמקדו בשתי קהילות דוברות ערבית.
הממצאים האיכותניים הראו הבדלים בין שתי הקהילות דוברות הערבית במידת החשיפה של מורים להזדמנויות למידה של השיח הפדגוגי החקירתי. בנוסף, נמצא כי הזדמנויות למידה רבות לא היו מוצהרות, וכי פרקטיקות מוצהרות אומצו יותר מאשר פרקטיקות שרק הודגמו אך לא הומשגו במפורש. ממצאים אלו מובילים למסקנה שעבור המורים בקהילות אלו הייתה חשיבות רבה להמשגה המפורשת של הפרקטיקות. בסיכום, אדון בהשלכות של ממצאים אלו לעיצוב השתלמויות עתידיות.
על המרצה:
סורינה בוגרת תואר ראשון במדעי המעבדה הרפואית, ותואר ראשון נוסף בהוראת המתמטיקה בטכניון. סיימה תואר שני בחינוך מתמטי בהנחיית פרופ'ח עינת הד-מצויינים והמשיכה תחת הנחייתה להשתלם במסלול דוקטורט.
