שותפויות אקדמיה קהילה: מקרי החקר של המעבדה האזרחית ואקדמיה בכיכר
תקציר:
אוניברסיטאות ומוסדות מדע אחרים מתוארים לא אחת כמגדלי שן: מנותקים, אליטיסטיים, ולעיתים אף זרים לקהילות שבתוכן הם פועלים. בעשורים האחרונים, הולכת ומתחזקת מגמה בינלאומית המבקשת לעגן מחדש את מקומה של האקדמיה במרחב הציבורי ולחבר אותה לחיים החברתיים, דרך שותפויות עם קהילות מקומיות. אולם, במקביל למגמה זו, מחקרים מצביעים על כך שדווקא קהילות מוחלשות — בעיקר בפריפריה החברתית והגיאוגרפית — ממשיכות להיות מיוצגות פחות במדע, להשתתף פחות בתהליכי קבלת החלטות מבוססי ידע, ולבטא מידה נמוכה של אמון כלפי מוסדות מדע.
מחקר הדוקטורט שלי מבקש להתמודד עם פער זה. מתוך חיבור בין עיון מושגי ביקורתי לבין ממצאים אתנוגרפיים, נשאלו שתי שאלות מחקר עיקריות:
(1) מהם עקרונות הפעולה המכוננים שותפויות אקדמיה–קהילה שפועלות לצמצום אי־צדק?
(2) מהם התנאים והפרקטיקות המיטביות שמקדמים מעורבות ציבורית שוויונית במדע?
המחקר מתבסס על שני מקרי חקר: "המעבדה האזרחית" ו"אקדמיה בכיכר" — שותפויות ארוכות טווח שנבנו במכוון כמרחבים של פעולה משותפת בין מוסדות אקדמיים לקהילות מוחלשות. בעקבות הבהרת מושגי היסוד ועקרונות הפעולה בתחום, נחקר לעומק פרויקט "מעורבות אישית" שהופעל במסגרת המעבדה האזרחית ונערך במוזיאון מדע. הפרוייקט מאפשר לבני נוער לקחת חלק פעיל בעיצוב והובלת פעילות חינוכית במוזיאון.
מן המחקר עולות תובנות מעמיקות המערערות על פרקטיקות רווחות של הכלה ושותפות באקדמיה. המרכזית שבהן היא ההבנה כי מיקוד ב"מגוון" — כלומר ייצוג של קבוצות שונות — מבלי לפעול באופן שיטתי לעידוד אינטראקציה משמעותית בין קבוצות, עלול, בניגוד לכוונה, להעמיק תחושות של הדרה וניכור. לעומת זאת, גישות המדגישות דיאלוג, הכרה הדדית וריבוי קולות מצליחות ליצור שינוי ממשי הן בתחושת השייכות של המשתתפים, והן בהרחבת גבולות השיח המדעי והחברתי. תובנה זו מדגישה את הצורך במעבר ממדדי גיוון כמותיים למיקוד ברב־גוניות פעילה – הבאה לידי ביטוי באינטראקציה חיה ומשתפת.
בהרצאה אציג בחינה ביקורתית של המושגים, המודלים והפרקטיקות המקובלים בתחום שותפויות אקדמיה–קהילה, תוך דיון בפוטנציאל שלהם לתרום לעשייה חינוכית, מוסרית וחברתית המכוונת להפחתת אי־צדק. מתוך שילוב בין עיון תיאורטי לניתוח אמפירי של פעילות מעשית, אבחן את האופנים שבהם שותפויות יכולות לאתגר מוקדי כוח מסורתיים, להרחיב את מושגי הידע, ולהציע אופקים חדשים של השתתפות.
על המרצה:
יעל אשד סילבר היא דוקטורנטית בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון, בהנחייתן של פרופ' טלי טל ופרופ' אילת שביט. מחקרה עוסק בממשקים שבין אקדמיה וקהילה ובאופנים שבהם שותפויות מסוג זה יכולות לצמצום אי צדק חברתי ולקידום מעורבות הציבור במדע.
יעל מגיעה מרקע רב-תחומי ומשלבת בעבודתה תפיסות הומניסטיות וחברתיות. היא בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ולימודים רב-תחומיים מהמכללה האקדמית תל חי, ותואר שני בניהול מלכ"רים מהאוניברסיטה העברית בירושלים. יעל היא כיום מילגאית התוכנית אריאן דה רוטשילד. עד כה, יעל פרסמה תשעה מאמרים ופרקים בכתבי עת וזכתה בפרס קפלן של הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון ופרס Outreach and Engagement"" של האגודה לפילוסופיה של המדע.
בשנה הקרובה יעל תתחיל מחקר פוסט-דוקטורט באוניברסיטת קורנל, בהנחיית פרופ' ברוס לווינשטיין, ותעמיק בחקר שותפויות אקדמיה–קהילה בהקשר לחינוך מדעי.
