תקציר:
ההוראה המסורתית בלימודי התמחות ברפואה, שרובה ממוקדת-מורה, שמה דגש על רכישת ידע בזמן מוגדר, שולייתיות ושילוב הערכה מסכמת בתום ההתמחות. בעקבות שינויים חברתיים, מדעיים, טכנולוגיים, ולחץ מהציבור לשיפור איכות הטיפול, עלה צורך בשינוי הפרדיגמה להכשרה רפואית מבוססת מיומנויות Competency-Based Medical Education–CBME. בגישת CBME על הרופאים.ות הבכירים.ות לבצע הערכה ישירה של המתמחים.ות בפעילויות לימודיות, לפתח מדדים להערכת הביצועים, ולסייע להם.ן לפתח כישורי רפלקציה.
החל משנת 2018 גישת ה-CBME מוטמעת בחלק ממחלקות לנאונטולוגיה במדינת ישראל ביוזמת המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית. הבנת התפיסות של הרופאים.ות הבכירים.ות המעורבים לגבי השיטה החדשנית, עשויה לתרום ולשפר את הטמעתה.
מטרת המחקר היתה לבחון את תפיסות הרופאים.ות המומחים.ות בנאונטולוגיה—התמחות בילודים ופגים, בדגש על היתרונות והאתגרים של הכשרת מתמחים בגישת CBME.
המשתתפים במחקר היו 41 מומחים בנאונטולוגיה, כמחיצתם נשים, העובדים ב-13 מחלקות לנאונטולוגיה במדינת ישראל. איסוף הנתונים נעשה בשיטה משולבת כמותי ואיכותני. כלי המחקר היו ראיונות חצי מובנים ושאלונים עם שאלות פתוחות וסגורות, שהתמקדו בתפיסות הרופאים. מהשאלון עלו שלשה פקטורים: יתרונות יישום ה-CBME, אתגרים ורפלקציה עצמית על הטמעת השיטה. נמצא הבדל מגדרי מובהק בפקטור יתרונות יישום ה-CBME, כאשר נשים דיווחו על יתרונות CBME יותר מגברים. מרבית המשתתפים דיווחו שנתנו משוב למתמחים. הנאונטולוגים שהשתתפו בהדרכה ב-CBME נתנו יותר משוב באופן מובהק ביחס לאילו שלא עברו הכשרה. מהראיונות עלו 528 היגדים שסווגו לארבע תמות: (א) הסביבה, משאבים ומעגלי תמיכה, (ב) הערכה ויישום (חיובי ושלילי), (ג) מסורתי מול CBME ו-(ד) פיתוח סגל. הממצאים מהניתוח של השאלון נמצאו בהתאמה לניתוח האיכותני מהראיונות.
המחקר בוחן לראשונה את תפיסות הנאונטולוגים בישראל ליישום גישת CBME בהוראת מתמחים. המחקר מאפיין את יתרונות השיטה, האתגרים ביישום חינוך רפואי בגישת CBME ובתהליכי ההטמעה בשדה בשילוב רפלקציה. המחקר עשוי לתרום להרחבת היישום של גישת CBME במחלקות ואיגודי רופאים נוספים בתחומים מגוונים בישראל, כגון: רפואה פנימית, רפואת ילדים, וכירורגיה.
על המרצה:
פרופ׳ גידי פרת הוא פרופסור לרפואת ילדים בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרופסור אורח באוניברסיטת סטנפורד. הוא בוגר ביה״ס לרפואה באוניברסיטת תל-אביב, מומחה לרפואת ילדים ולטיפול נמרץ ילדים, ראש הקתדרה לאימונולוגיה ילדים ע״ש אלקלעי והמנהל היוצא של החטיבה לטיפול נמרץ ילדים במרכז הרפואי שיבא. בעבר היה יו"ר המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית בישראל, יו״ר האיגוד לטיפול נמרץ ילדים, ראש ביה״ס לרפואה לבוגרי תואר ראשון באוניברסיטת תל-אביב, ומנהל ביה״ח ספרא לילדים, במרכז הרפואי שיבא. הוא חבר מערכת בעיתון Pediatric Critical Care Medicine ובעיתון ״הרפואה״. המחקר שלו התמקד בהערכת סמנים ביולוגיים באוכלוסיות ילדים הלוקים במחלות קריטיות. הוא מחנך סטודנטים לרפואה, מתמחים ופוסט-דוקטורנטים, פעילות שזכתה להכרה מהמועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית בישראל. במסגרת המועצה המדעית הוביל את יישום והטמעת התמחות רפואית מבוססת מיומנויות – CBME בהתמחויות העל ברפואה. בהכירו בחשיבות ההוראה המקצועית לרופאים ובמיוחד לעוסקים בחינוך רפואי, החליט פרופ' פרת להרחיב ולהעמיק בלימודים ובמחקר בדגש על הפדגוגיה והיישום של CBME בנאונטולוגיה במסגרת מגיסטר בחינוך רפואי בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה ובשיתוף עם הפקולטה לרפואה בטכניון, בהנחיית פרופ' יהודית דורי ופרופ' דני ויסמן.
