תקציר:
כאשר אנו חושבים על הסברים מדעיים, אנו נוטים להתמקד באופן שבו הם חושפים את הלא נודע ומגלים מנגנונים המסבירים את התופעות שאנו רואים. בחינוך, כאשר הסברים כוללים חלקים חסרים, אנו נוטים לתפוס אותם כבעיות שעלינו ללמד את תלמידינו לפתור. בעוד שגישה זו מאפשרת לנו ללמד רעיונות מהותיים על גילוי מדעי, היא גם מעלה שאלה חשובה: מהו התפקיד של חלקים חסרים אלו, והאם יש להם משמעות חינוכית?
במהלך השנים האחרונות, מחקרי התמקד בקופסאות שחורות בהסברים מנגנוניים. חקרתי את תפקידן במדע ואת השפעתן על למידה והסקת מסקנות. בהרצאה זו אשתף תובנות מרכזיות מהמחקר שלי, ואציע זווית חדשה להבנת הממשק בין ידע, חוסר ידע וחשיבה מדעית ביקורתית.
על המרצה:
מיכל השכל איטח היא חוקרת בכירה במחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן למדע. קבוצת המחקר שלה עוסקת בחקר הבנה מנגנונית וחשיבה סיבתית במהלך למידת מדעי החיים בקונטקסטים שונים.
מיכל השלימה תואר ראשון במדעי החיים באוניברסיטת בן-גוריון ותואר שני ודוקטורט בגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן למדע. בפוסט הדוקטורט שלה עברה מיכל לתחום הוראת המדעים בתוכנית משולבת בין מכון ויצמן ואוניברסיטת ראטגרס, תחת הנחייתן של פרופ, ענת ירדן ופרופ' רווית דנקן.
