פריחה מעבר לגדר בית הספר הביאה ללבלוב של אקטיביזם סביבתי

בריף ליום כדור הארץ 22.4

פריחה מעבר לגדר בית הספר הביאה ללבלוב של אקטיביזם סביבתי

כיתת ביולוגיה הפכה פרויקט במדעים לשיעור באקטיביזם סביבתי, הצילה את אוכלוסיית אירוס הארגמן ואולי אף תביא להקמת שמורת טבע חדשה

מאת אורלי וולפסון (בתמונה שהילה שפט ברקאי)

כשהילה שפט ברקאי, המורה לביולוגיה של כיתה ט’ בבית הספר ויצו הדסים באבן יהודה, יצאה עם תלמידיה לסיור מחוץ לחצר בית הספר כדי לבחור נושא לעבודת מחקר כיתתית, היא לא ציפתה להפתעה שחיכתה לה שם: מחוץ לבית הספר, צמודים לגדר, פרחו מאות פרטים של אירוס הארגמן. לדבריה “זהו מין אנדמי לישראל שאינו גדל בשום מקום אחר בעולם והוא נמצא בסכנת הכחדה חמורה.”

התלמידים כלל לא ידעו שבמקום קיימת אוכלוסייה של אירוס הארגמן, והתגלית הפתיעה גם אותם. בהתחלה חששה שפט ברקאי שהפרויקט לא ילהיב את התלמידים – “בסופו של דבר זה ‘כולה פרח’,” היא צוחקת. ואכן, התלמידים הגיבו בציניות לשאלת המחקר שהציעה: מדוע חלק מהאירוסים עוברים הפרייה ויוצרים פרי וחלקם לא. אולם מהר מאוד המצב השתנה, העניין של התלמידים בנושא גבר והם החלו להפגין רגשות כלפי הצמחים והטבע בכלל.

ואז חלה תפנית דרמטית בעלילה: שפט ברקאי ותלמידיה גילו שקיימת תוכנית בנייה על אותו שטח, והם החליטו מייד לנסות ולהציל את הפרח הנדיר. שפט ברקאי פנתה לד”ר יובל ספיר מאוניברסיטת תל אביב, שלימד את תלמידיה כיצד להעתיק את האירוסים בבטחה לשטח סמוך. יחד איתו, עם מתנדבים מקהילת אבן יהודה ועם פקח רשות הטבע והגנים באיזור העתיקו תלמידיה של שפט ברקאי את האירוסים לשטח סמוך. בזכות אותו פרויקט עיריית אבן יהודה שוקלת לייעד את האיזור אליו הועתקו הפרחים לשמורת טבע.

תלמידים בחטיבת הביניים נדרשים לבצע פרויקט חקר במדעים כחלק מתכנית הלימודים. פרויקטים אלו יוצרים עניין ומקנים לתלמידים חוויה של עבודה מדעית. עם זאת, לרוב לא מדובר ביצירה של מדע חדש ולא ידוע אלא בעריכת ניסויים שכבר בוצעו בעבר ולכן תוצאותיהם ידועות מראש. לשפט ברקאי היו תוכניות אחרות עבור הכיתה שלה בחטיבת הביניים ויצו הדסים באבן יהודה. “רציתי לעשות להם משהו יוצא דופן ולשלב בזה מדע אזרחי, היא אומרת, “רציתי שהתלמידים ישתתפו במחקר חדש ואותנטי.”

שפט ברקאי היא מורה לביולוגיה ומדעים והיא פיתחה וחקרה, בהנחייתן של פרופ’ טלי טל וד”ר נירית לביא אלון, פרויקט של מדע אזרחי מסוג “יצירה הדדית” – פרויקט שבו התלמידים מעצבים את המחקר באופן פעיל. הפרויקט פועל במסגרת מרכז “מדע אזרחי בבית הספר” (TCSS).

מטרת המחקר של שפט ברקאי הייתה לעקוב אחר היווצרות פרויקט מסוג זה ולגלות את תוצאות הלמידה. כאן אחת התוצאות המשמעותיות הייתה אקטיביזם סביבתי, מה ששפט ברקאי כלל לא כיוונה אליו בהתחלה. לדבריה, “התלמידים עברו העצמה ולמדו שיש להם כוח אזרחי”. בפרויקט כזה התלמידים מתנסים בלמידה חוויתית, ועצם היציאה לשטח ולטבע היא בעלת חשיבות, במיוחד אצל דור הממעט לטייל ומעדיף מסכים על צורותיהם השונות. ולא פחות חשוב, התלמידים למדו על מהות המדע: איך המדע מתפתח, מהי עבודת המדען או המדענית, ושלמחקר מדעי לא תמיד יש תשובה מהירה.

ומה בהמשך? מטרת המשך של הפרויקט מבחינת החוקר הייתה לראות כמה מהאירוסים ישרדו את ההעתקה, אולם שנה לאחר מכן פרצה הקורונה והפרויקט נעצר. כל זה לא מדאיג את שפט ברקאי במיוחד מפני שהתלמידים אמצו ערכים אחרים, ובראשם האקטיביזם הסביבתי. התפתחו אצלם תחושות של אחריות ושייכות כלפי ערכי הטבע, שלפני כן הם כלל לא היו מודעים לקיומם. “ממש שמחתי לראות את התלמידים מתרגשים מפרח.”