Latest Publications














מאמר זה מזהה את הדרכים המגוונות בהן משתתפים עוסקים במדע, באמצעות פרויקט מדע אזרחי בודד. באמצעות שימוש בנתונים ממקורות מגוונים, אנו מתארים את הפעילויות השונות המתבצעות על ידי מדענים אזרחיים בפרויקט איכות האוויר, ומאפיינים את המוטיבציות המניעות אותם להשתתפות. הממצאים חושפים מספר תמות המעידות על המוטיבציות וצורות המעורבות של המשתתפים; תושבים מודאגים, חינוך והסברה, פעולות סביבתיות, עניין אישי ומעורבות מזדמנת. המחקר ממחיש את יחסי הגומלין בין תחומי תקשורת המדע והמדע האזרחי וקורא לטפח מערכת יחסים זו.


כישורי מידול קונספטואלי (Modeling), חשיבה מערכתית (Systems thinking) והבנה מדעית, הן מיומנויות הנחוצות לצורך הבנת תהליכים מורכבים כמו תהליכי ייצור מזון. מטרת המחקר הייתה להעריך את תרומתן של מיני-יחידות לימוד בנושאי מזון לכישורי החשיבה המערכתית, המידול וההבנה המדעית של סטודנטים לתארים מתקדמים הלומדים בפקולטה לחינוך בטכניון.
במחקר זה, שערכו אקירי, טל, פרץ, דורי ודורי (2020), מומחי STEM בנו מודלים קונספטואליים המתארים את ניטור הערכים התזונתיים בדגי קוד באמצעות שימוש במתודולוגיית עצם-תהליך (OPM). בהתבסס על מודלים אלו, פותחו ארבע מיני-יחידות לימוד מקוונות העוסקות בתהליכי ייצור מזון. משתתפי המחקר, 15 סטודנטים לתואר שני במקצועות ה-STEM, מורים או פרחי הוראה, ענו על יחידות הלימוד והכינו פרויקט סיום.
כלי המחקר כללו: קבוצת מיקוד של מומחי STEM, שאלוני מיני-יחידות הלימוד, פרויקט סיום ורפלקציות. כמו כן, פותחו ותוקפו מחוונים למידול קונספטואלי ולאוריינות. מצאנו הבדל מובהק בציוני החשיבה המערכתית והמידול בין משתתפים בעלי ניסיון במידול לבין משתתפים חסרי ניסיון כזה. לתפיסת המשתתפים, למידה בהקשר של ייצור מזון וקיימות תרמה לפיתוח כישורי המידול והחשיבה המערכתית שלהם. תרומת המחקר היא בשילוב בין יצור מזון ומידול קונספטואלי לצורך פיתוח כישורי חשיבה מערכתית, מידול והבנה מדעית של תהליכי מזון וקיימות בקרב מורי STEM.



התוכנית For Inspiration and Recognition of Science and Technology (FIRST) המיועדת לתלמידים בגילאים מגוונים, משלבת למידה מבוססת פרויקטים (PBL) ורובוטיקה. הנחיית התלמידים נעשית על-ידי מנטורים, רובם מהנדסים. מטרת מחקר זה היא לאפיין ולהעריך את השפעתה של תכנית FIRST על בוגריה בנוגע למסוגלות עצמית, כישורים רכים ובחירת קריירה במדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה (STEM). משתתפי המחקר כללו 297 בוגרי FIRST, שהגיבו לשאלונים וראיונות עם חמישה מהם. ניתוח הנתונים הראה כי תכנית FIRST שיפרה את כישוריהם הרכים של הבוגרים כמו ניהול זמן, כישורי עבודת צוות ומסוגלות עצמית, וכן השפיעה על בחירת קריירה בתחומי ה-STEM. הגורמים העיקריים המשפיעים על בחירת הקריירה של הבוגרים היו חשיפתם לרובוטיקה ולמומחים מהתעשייה. התרומה התיאורטית היא לתיאוריה הקוגניטיבית החברתית (SCT) בהקשר לתכנית FIRST. המחקר שלנו מסביר את בחירת הקריירה של התלמידים באמצעות מתאמים בין שאיפות התלמידים לבחירת קריירה, מסוגלות העצמית, כישוריהם הרכים והבחירה בפועל. התרומה המעשית טמונה בהבנה טובה יותר של תוכניות רובוטיקה והרחבת כוח העבודה בתחומי ה-STEM.













“Public Unserstanding of Science” (בתרגום לעברית: “הבנת הציבור את המדע”) הוא עיתון מדעי בין-תחומי המשרת את קהילת תקשורת המדע – הן את החוקרים והן את העוסקים בתחום.
מאמר זה סוקר ניתוח של קריאות (readability) וז’רגון של מאמרים שפורסמו בעיתון זה, במשך שלושת עשורי קיומו. מטרתנו לבדוק מגמות ושינויים בנגישות המאמרים לקהלים מגוונים. בדקנו את הנגישות של מאמרים שפורסמו ב- “Public Unserstanding of Science” בשנים 1999/2000 (סה”כ 47 מאמרים), 2009 (49 מאמרים) ו-2019 (65 מאמרים). הנגישות נבדקה על ידי מדדי קריאות (readability) ושימוש בז’רגון. הקריאות ירדה והשימוש בז’רגון עלה בהשוואה בין השנים 1999/2000 ובין שני העשורים הבאים. תוצאות אלו נצפו במאמרים ניסויים כמו גם לא ניסויים, ובכל חלקי המאמר כולל התקצירים. ניתוח מילים נדירות הראה ממצא נוסף. רוב המילים הנדירות שהופיעו במאמרים אינן חלק ממאגר מילים אקדמי כללי, וגם לא מז’רגון אופייני לתחום. נמצא כי רוב המילים הנדירות, הופיעו במאמר אחד בלבד.
השפה של “Public Unserstanding of Science” הפכה להיות פחות יומיומית. הדבר לא אומר שהשפה אינה מובנת לקהילת החוקרים הקוראים אותו, אולם יתכן שההשלכות משמעותיות יותר עבור קהלים כגון מתקשרי מדע בתחילת דרכם.








המחקר הנוכחי בוחן את המאפיינים של מתנדבים שמשתתפים במדע האזרחי ואת הסיבות המובילות אותם להשתתף בפעילויות הקשורות לשימור טבע, ובפרט בניטור פרפרים. המחקר נערך בגישה של חקר מקרה וכלל שיטות איכותניות וכמותיות לאיסוף וניתוח הנתונים. ממצאי המחקר מצביעים על מערכת מורכבת של הסיבות, לרוב פנימיות, המשקפות את רצונם של המשתתפים לתרום לחברה, להיפגש עם אנשים אחרים ולהגדיל את טווח הידע שלהם בנושא. יתרה מזאת, הממצאים מראים כי שישנם מאפיינים משותפים של מתנדבי במדעי אזרחי, שכללו התבגרות בסביבה כפרית ומפגש עם דמויות ו/או אירועים משמעותיים שהובילו לאהבתם לטבע, לתחושת המחויבות החזקה שלהם למען הטבע, ורצונם לנקוט בצעדים פעילים לשימורו. אחת ההשלכות המרכזיות של המחקר הזה הינו החשיבות של שילוב של פעילויות פרו-סביבתיות במערכת החינוך.




אוֹצְרוּת דיגיטלית היא תהליך יצירה, ניהול ושימוש של חומרים דיגיטליים. פריטי תוכן דיגיטליים בתחום מסויים נאספים לכדי אוסף דיגיטלי. האוצרות הדיגיטלית כפעולה לימודית מתייחסת ליצירת אוספים דיגיטליים שמשמשים לצרכי הוראה, למידה ופיתוח סביבות למידה. המאמר מציג מחקר שבדק את הדרכים בהם אוֹצְרוּת דיגיטלית כפעולה לימודית מקדמת את למידה מותאמת אישית, ואת חוויות הלמידה של התלמידים בתהליך זה. המחקר נערך במסגרת חינוך מדעי על-יסודי. התלמידים השתתפו במשך שלושה חודשים בפרויקט שכלל תהליך אוצרות של אוסף דיגיטלי אישי בנושא מדעי. איסוף וניתוח הנתונים נעשה באמצעות גישה איכותנית-פנומנולוגית. הממצאים הראו שתהליך האוצרות הדיגיטלית כפעולה לימודית תומכת בלמידה מותאמת אישית של לומדים: בחירת נושא האוסף על פי עניין אישי ו/או רלוונטיות, בחירת מקורות המידע וסוג הפריטים שיתווספו לאוסף על פי רמת הידע האישית, דרכי הלמידה וצרכיו של הלומד ועוד. בנוסף, נמצא כי אוצרות דיגיטלית מספקת חוויות למידה אישיות, רגשיות וקוגניטיביות, המאפשרות ללומד להבנות אונטולוגית תוכן אישית.






מדע אזרחי משנה את האופן בו נוצר ידע מדעי, ובו אזרחים משתתפים במחקר מדעי פעיל ומאגרי נתונים מדעיים נפתחים לגישה ציבורית. עם זאת, זמינות הנתונים אינה מבטיחה שימוש ציבורי או את הרלוונטיות של משאבים אלה. מאמר זה עוסק בדרכים בהן מבוגרים שאינם מומחים המעורבים ביוזמת מדע אזרחי, תופסים, מבינים ומשתמשים במידע מדעי. המשתתפים השיבו לשאלון מקוון המציג נתוני איכות אוויר מפלטפורמת המדע האזרחי “חשים את האוויר” ולאחריה סדרה של שאלות פרשנות. התוצאות מדגימות כי 70% מהמשתתפים הצליחו לפרש את הנתונים השונים. לא נמצאו הבדלים בין מין, גיל או רמת השכלה. עם זאת, משיבים עם השכלה מדעית גבוהה השיגו ציונים גבוהים יותר בממוצע. בקרב המשתמשים שהתנסו בעבר בפרויקט, הציונים הכלליים היו גבוהים יותר, וההבדלים על סמך ההשכלה המדעית של המשיבים היו פחותים. ממצאים אלו עשויים להצביע שעל אף החשיבות של חינוך מדעי בהבניית מיומנויות של פרשנות נתונים, זו אינה הדרך היחידה לרכוש מיומנויות אלה. מחקר זה מדגיש את יכולתם של אנשים שאינם מומחים להבין וליישם נתונים מדעיים במצבי יומיומיים ואת הפוטנציאל של מדע אזרחי לפתח כישורים מדעיים, מיומנויות והבנה מדעית – לקידום הדדי של שני התחומים.


סוגיות מסוימות מעוררות מחלוקות חברתיות מתמשכות, כגון חיסוני השגרה בילדים ושינויי האקלים שנגרמו על ידי האדם. חלק ניכר מהציבור מאמין למידע שגוי על ההיבטים המדעיים שבבסיס סוגיות אלו. בתגובה, בקהילת החינוך המדעי נשמעים קולות להגביר את האוריינות המדעית של הציבור, אבל לא ברור אילו ממרכיבי האוריינות המדעית יעזרו לַפְּרט לזהות מידע שגוי. בנייר עמדה זה, אנו בוחנים את הסוגיה לעומק וטוענים שני טיעונים. ראשית, אנו מפרקים את האוריינות המדעית לשבעת מרכיביה ומזהים קשרים בינם לבין פרקטיקות הדרושות לחשיבה על ראיות מדעיות וזיהוי מידע מדעי שגוי. אנו טוענים שלארבעה מבין שבעת מרכיבי האוריינות המדעית יש תרומה גדולה במיוחד לסיוע לַפְּרט בזיהוי מידע שגוי בחיי היום-יום: (1) הבנת פרקטיקות מדעיות; (2) זיהוי והערכת מומחיות מדעית הולמת; (3) ידע אפיסטמי, ו- (4) נטיות והרגלי חשיבה, כגון סקרנות ופתיחות מחשבתית. שנית, אנו עומדים על החשיבות המיוחדת של פתיחות מחשבתית לזיהוי של מידע שגוי בחיי היום-יום לאור הספרות בתחום תקשורת המדע, ואנו מציעים כמה דרכים לקדם אותה בכיתת המדעים.











מאמר זה סוקר את הפיתוח, יישום ושימוש של המערכת המקוונת “בחינת ראדון” לניטור ריכוזי גז ראדון מקומיים באמצעות מדע אזרחי בבית ספר. מדידת הראדון נעשית על ידי תלמידים בבתיהם ללא צורך במומחה ותוך שימוש באמצעי זול ומהלך פשוט של חשיפת בקבוקון פחם פעיל למשך 4-5 ימים בחדר הנבדק. המערכת המקוונת מאפשרת לתלמידים לשמור את נתוני הבדיקה ומיישמת עיקרון חלופי של בניית מפת נתוני ראדון, המציגה את הממצאים בצורה ברורה, תוך הקפדה על סודיות המשתתפים. תוצאות בדיקות הראדון הראשונות נידונות במאמר לצד הצגת דוגמאות למפות הראדון. לבסוף, מוצעת גישה לזיהוי יעיל של מבנים בעלי ריכוזי ראדון גבוהים, המבוססת על עקרון ויסות הראדון.





מומחים מביעים דאגה מהתפשטותו של מידע שגוי על חיסונים, מעמידותו ומתרומתו להססנות כלפי חיסונים. למרות זאת, רק תשומת לב מועטה הוקדשה להבנת האופן שבו הציבור מחפש מידע על חיסונים באינטרנט ולהבנת האופן שבו הוא מעריך את אמינותו. שיערנו שהורים הססנים מעדיפים מקורות אמינים שנתפסים כבעלי ידע רלוונטי, יושרה ותום לב. חקרנו סוגיה זו בעזרת 4,910 שאלות ו-2,583 תשובות שאוחזרו מתוך שתי פלטפורמות מקוונות לשו”ת: הפלטפורמה “Yahoo! Answers” וקבוצת הפייסבוק “מדברים על חיסונים”. נבדקו נושאי השאלות, המידה שבה השאלות כוונו באופן מפורש למומחים או לעמיתים, והערכת הגולשים לתשובות שניתנו בפלטפורמה “Yahoo! Answers”, באמצעות ניתוח תוכן וניסוי מקוון. הממצאים מצביעים על כך שהתפלגות נושאי השאלות משתנה בין פלטפורמות שונות, אך בשתי הפלטפורמות, רוב השאלות לא כוונו באופן מפורש למומחים או לניסיון של עמיתים, מה שעשוי להיות מוסבר כניסיון מצד השואלים להשיג תשובה מהירה ובלתי פורמלית, או כניסיון להשיג מידע נוסף או מידע חלופי לידע המקובל. גם תשובות התומכות בהתחסנות וגם תשובות המתנגדות לה נמצאו בקרב ה”תשובות הטובות ביותר” לשאלות על חיסונים, וזאת ביחס פרופורציונלי לשכיחותן מתוך כלל התשובות, מה שמעיד על כך שגם מידע שגוי זוכה לעתים קרובות להערכה גבוהה בסביבות מקוונות. עם זאת, ברגרסיה לוגיסטית נמצא כי לתשובה שנכתבה על ידי איש מקצוע מתחום הבריאות היה סיכוי גדול מפי שניים להיבחר כ”תשובה הטובה ביותר” מתשובות אחרות, מה שמרמז על הערכה כלפי מומחיות בסביבות אלו. עם זאת, בניסוי שנערך עם משתתפים חיצוניים לפלטפורמה, נמצא כי המשתתפים דירגו את האמינות של התשובות בעיקר בהתבסס על היחס שלהן לחיסונים, כאשר תשובות שתמכו בהתחסנות זכו לדירוג גבוה יותר, וזאת במתאם חיובי עם עמדות המשתתפים כלפי חיסונים. מנגד, למומחיות המשיב הייתה אמנם השפעה פחותה על דירוגי האמינות, אך זו עדיין הייתה מובהקת. הממצאים מחזקים את ההשערה שמענה של מומחים לשאלות בסביבות מקוונות עשוי לסייע בהתמודדות עם תופעת ההססנות כלפי חיסונים.














