Latest Publications










כישורי מידול קונספטואלי (Modeling), חשיבה מערכתית (Systems thinking) והבנה מדעית, הן מיומנויות הנחוצות לצורך הבנת תהליכים מורכבים כמו תהליכי ייצור מזון. מטרת המחקר הייתה להעריך את תרומתן של מיני-יחידות לימוד בנושאי מזון לכישורי החשיבה המערכתית, המידול וההבנה המדעית של סטודנטים לתארים מתקדמים הלומדים בפקולטה לחינוך בטכניון.
במחקר זה, שערכו אקירי, טל, פרץ, דורי ודורי (2020), מומחי STEM בנו מודלים קונספטואליים המתארים את ניטור הערכים התזונתיים בדגי קוד באמצעות שימוש במתודולוגיית עצם-תהליך (OPM). בהתבסס על מודלים אלו, פותחו ארבע מיני-יחידות לימוד מקוונות העוסקות בתהליכי ייצור מזון. משתתפי המחקר, 15 סטודנטים לתואר שני במקצועות ה-STEM, מורים או פרחי הוראה, ענו על יחידות הלימוד והכינו פרויקט סיום.
כלי המחקר כללו: קבוצת מיקוד של מומחי STEM, שאלוני מיני-יחידות הלימוד, פרויקט סיום ורפלקציות. כמו כן, פותחו ותוקפו מחוונים למידול קונספטואלי ולאוריינות. מצאנו הבדל מובהק בציוני החשיבה המערכתית והמידול בין משתתפים בעלי ניסיון במידול לבין משתתפים חסרי ניסיון כזה. לתפיסת המשתתפים, למידה בהקשר של ייצור מזון וקיימות תרמה לפיתוח כישורי המידול והחשיבה המערכתית שלהם. תרומת המחקר היא בשילוב בין יצור מזון ומידול קונספטואלי לצורך פיתוח כישורי חשיבה מערכתית, מידול והבנה מדעית של תהליכי מזון וקיימות בקרב מורי STEM.



התוכנית For Inspiration and Recognition of Science and Technology (FIRST) המיועדת לתלמידים בגילאים מגוונים, משלבת למידה מבוססת פרויקטים (PBL) ורובוטיקה. הנחיית התלמידים נעשית על-ידי מנטורים, רובם מהנדסים. מטרת מחקר זה היא לאפיין ולהעריך את השפעתה של תכנית FIRST על בוגריה בנוגע למסוגלות עצמית, כישורים רכים ובחירת קריירה במדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה (STEM). משתתפי המחקר כללו 297 בוגרי FIRST, שהגיבו לשאלונים וראיונות עם חמישה מהם. ניתוח הנתונים הראה כי תכנית FIRST שיפרה את כישוריהם הרכים של הבוגרים כמו ניהול זמן, כישורי עבודת צוות ומסוגלות עצמית, וכן השפיעה על בחירת קריירה בתחומי ה-STEM. הגורמים העיקריים המשפיעים על בחירת הקריירה של הבוגרים היו חשיפתם לרובוטיקה ולמומחים מהתעשייה. התרומה התיאורטית היא לתיאוריה הקוגניטיבית החברתית (SCT) בהקשר לתכנית FIRST. המחקר שלנו מסביר את בחירת הקריירה של התלמידים באמצעות מתאמים בין שאיפות התלמידים לבחירת קריירה, מסוגלות העצמית, כישוריהם הרכים והבחירה בפועל. התרומה המעשית טמונה בהבנה טובה יותר של תוכניות רובוטיקה והרחבת כוח העבודה בתחומי ה-STEM.













“Public Unserstanding of Science” (בתרגום לעברית: “הבנת הציבור את המדע”) הוא עיתון מדעי בין-תחומי המשרת את קהילת תקשורת המדע – הן את החוקרים והן את העוסקים בתחום.
מאמר זה סוקר ניתוח של קריאות (readability) וז’רגון של מאמרים שפורסמו בעיתון זה, במשך שלושת עשורי קיומו. מטרתנו לבדוק מגמות ושינויים בנגישות המאמרים לקהלים מגוונים. בדקנו את הנגישות של מאמרים שפורסמו ב- “Public Unserstanding of Science” בשנים 1999/2000 (סה”כ 47 מאמרים), 2009 (49 מאמרים) ו-2019 (65 מאמרים). הנגישות נבדקה על ידי מדדי קריאות (readability) ושימוש בז’רגון. הקריאות ירדה והשימוש בז’רגון עלה בהשוואה בין השנים 1999/2000 ובין שני העשורים הבאים. תוצאות אלו נצפו במאמרים ניסויים כמו גם לא ניסויים, ובכל חלקי המאמר כולל התקצירים. ניתוח מילים נדירות הראה ממצא נוסף. רוב המילים הנדירות שהופיעו במאמרים אינן חלק ממאגר מילים אקדמי כללי, וגם לא מז’רגון אופייני לתחום. נמצא כי רוב המילים הנדירות, הופיעו במאמר אחד בלבד.
השפה של “Public Unserstanding of Science” הפכה להיות פחות יומיומית. הדבר לא אומר שהשפה אינה מובנת לקהילת החוקרים הקוראים אותו, אולם יתכן שההשלכות משמעותיות יותר עבור קהלים כגון מתקשרי מדע בתחילת דרכם.








המחקר הנוכחי בוחן את המאפיינים של מתנדבים שמשתתפים במדע האזרחי ואת הסיבות המובילות אותם להשתתף בפעילויות הקשורות לשימור טבע, ובפרט בניטור פרפרים. המחקר נערך בגישה של חקר מקרה וכלל שיטות איכותניות וכמותיות לאיסוף וניתוח הנתונים. ממצאי המחקר מצביעים על מערכת מורכבת של הסיבות, לרוב פנימיות, המשקפות את רצונם של המשתתפים לתרום לחברה, להיפגש עם אנשים אחרים ולהגדיל את טווח הידע שלהם בנושא. יתרה מזאת, הממצאים מראים כי שישנם מאפיינים משותפים של מתנדבי במדעי אזרחי, שכללו התבגרות בסביבה כפרית ומפגש עם דמויות ו/או אירועים משמעותיים שהובילו לאהבתם לטבע, לתחושת המחויבות החזקה שלהם למען הטבע, ורצונם לנקוט בצעדים פעילים לשימורו. אחת ההשלכות המרכזיות של המחקר הזה הינו החשיבות של שילוב של פעילויות פרו-סביבתיות במערכת החינוך.




אוֹצְרוּת דיגיטלית היא תהליך יצירה, ניהול ושימוש של חומרים דיגיטליים. פריטי תוכן דיגיטליים בתחום מסויים נאספים לכדי אוסף דיגיטלי. האוצרות הדיגיטלית כפעולה לימודית מתייחסת ליצירת אוספים דיגיטליים שמשמשים לצרכי הוראה, למידה ופיתוח סביבות למידה. המאמר מציג מחקר שבדק את הדרכים בהם אוֹצְרוּת דיגיטלית כפעולה לימודית מקדמת את למידה מותאמת אישית, ואת חוויות הלמידה של התלמידים בתהליך זה. המחקר נערך במסגרת חינוך מדעי על-יסודי. התלמידים השתתפו במשך שלושה חודשים בפרויקט שכלל תהליך אוצרות של אוסף דיגיטלי אישי בנושא מדעי. איסוף וניתוח הנתונים נעשה באמצעות גישה איכותנית-פנומנולוגית. הממצאים הראו שתהליך האוצרות הדיגיטלית כפעולה לימודית תומכת בלמידה מותאמת אישית של לומדים: בחירת נושא האוסף על פי עניין אישי ו/או רלוונטיות, בחירת מקורות המידע וסוג הפריטים שיתווספו לאוסף על פי רמת הידע האישית, דרכי הלמידה וצרכיו של הלומד ועוד. בנוסף, נמצא כי אוצרות דיגיטלית מספקת חוויות למידה אישיות, רגשיות וקוגניטיביות, המאפשרות ללומד להבנות אונטולוגית תוכן אישית.






































