חוקרי הפקולטה בכנס צ'ייס לחקר חדשנות וטכנולוגיות למידה

ביום שלישי, ה-15.02.2022, התקיים כנס צ'ייס לחקר חדשנות וטכנולוגיות למידה באוניברסיטה הפתוחה, בסימן האדם הלומד בעידן הדיגיטלי.

את הרצאת הפתיחה של הכנס נתן פרופ' עדו רול בנושא מֵ עֵ בֶ ר ל״כיתות מהירות״: הבניית ידע, כישורים, ועמדות בעזרת טכנולוגיות חכמות.

פרופ' אילת ברעם צברי הייתה יו"ר מושב הרצאות בנושא חשיבה יצירתית וחישובית בסביבות טכנולוגיות.

 בכנס הוצגו מספר מחקרים מרתקים הנערכים בפקולטה, אותם אנו מציגים בפניכם:

תמר גינצבורג, מסטראנטית בקבוצת המחקר של פרופ' מירי ברק, הרצתה בנושא למידת חקר מבוססת טכנולוגיה בהיבט חברתי-תרבותי, והציגה מסגרת פדגוגית שעשויה לסייע במעבר של למידת החקר לעידן הדיגיטלי.

ההרצאה, שהיתה חלק ממושב בנושא היבטים פסיכולוגיים ופדגוגיים של למידה מקוונת, עסקה בלמידת חקר מבוססת טכנולוגיה בהיבט חברתי-תרבותי. המחקר בחן את תפיסותיהם של מורים למדעים בבתי-ספר יסודיים בארץ ובארה״ב כלפי אחת האסטרטגיות המובילות בלימודי המדעים, למידת החקר, בסביבה מבוססת טכנולוגיה. ממצאי המחקר שימשו לפיתוח מודל פדגוגי-טכנולוגי, אשר עשוי לסייע בהתאמה של אסטרטגיית למידה מובילה זו למציאות המשתנה של מערכות חינוך בעידן הדיגיטלי.

בתמונה: תמר גינצבורג

בכנס זה הוצג מאמרה של אודליה שרירא בהנחייתן של ד"ר דינה ציבולסקי מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון ופרופ' כריסטן איפסן באוניברסיטת DTU בדנמרק. המחקר בוחן את ממדי הזהות המקצועית הבאים לידי ביטוי בהחלטות רכזי ביולוגיה המשתתפים בקהילה מקצועית וירטואלית לומדת, בזמן משבר הקורונה.

ממצאי המחקר מראים כיצד ממדי הזהות המקצועית באו לידי ביטוי בתהליכי קבלת החלטות מקצועיות. כמו כן מציגים את חשיבותה של קהילת מקצועית לומדת וירטואלית כשותפה בתהליכי קבלת ההחלטות וכמהווה מרחב מקוון להתפתחות הזהות המקצועית.

בתמונה: אודליה שרירא

אורלי וולפסון מסטראנטית בקבוצת המחקר של פרופ' אילת ברעם צברי, הציגה פוסטר על המחקר שערכה בנושא ייצוג ומסגור של אי ודאות מדעית בתקופת הקורונה.

המחקר בדק אי ודאות מדעית בתקשורת בזמן מגפת הקורונה. התוצאות הראו שבתקשורת הופיעה אי ודאות מכמה סוגים.

המסקנה העיקרית לתחום החינוך המדעי היא כי הבנה של אי ודאות שמופיעה בצורות שונות תדרוש מהציבור אוריינות מדעית ברמה גבוהה, ומומלץ מתן דגש בתוכניות הלימודים על נושאים סוציו-מדעיים ואוריינות מדעית בחיי היומיום.

בתמונה: אורלי וולפסון וחברותיה לקבוצת המחקר תקשורת המדע.

שקד דברן דוקטורנטית בקובצת המחקר של פרופ' אילת ברעם צברי הציגה מחקר העוסק בהקשרים התאורטיים בין המיומנויות הקוגניטיביות בדוח "מיומנויות דמות הבוגר" של משרד החינוך ובין היכולת לזהות מידע כוזב במרחב המקוון.

אחד האתגרים הבולטים של המאה ה-21 הוא כמויות המידע האדירות שזמינות במרחב המקוון, כאשר חלק ממידע זה לעיתים כוזב. על כן, על מערכת החינוך לתת לבוגריה כלים שיסייעו להם לזהותו. לפי דו"ח "מיומנויות דמות הבוגר" של משרד החינוך, מיומנויות קוגניטיביות הינן הרלוונטיות ביותר לצורך התמודדות עם אתגר זה. באמצעות המסגרת התאורטית של ארבע העדשות לאתגרי עידן "הפוסט אמת" של ,Barzilai & Chinn (2020) בחנו במאמר זה את הקשרים התאורטיים בין המיומנויות הקוגניטיביות שמופיעות בדוח של משרד החינוך ובין היכולת לזהות מידע כוזב במרחב המקוון. מצאנו כי שבע האוריינויות לא ענו כולן על אותם האתגרים, אך יחד נתנו להם מענה הוליסטי. כמו כן, גם כשכל האוריינויות ענו על אותו האתגר, הן ענו על אספקטים שונים ובכך השלימו זו את זו. לתפיסתנו בכדי להתמודד עם התופעה של מידע כוזב במרחב המקוון יש צורך באוריינויות שונות ומגוונות שיכינו את הציבור להתמודדות עם האתגרים של עידן הפוסט אמת.

בתמונה: שקדן דברן.